top of page

ביקורת ראשונית על הספר

"כתב היד הוא ספר אשר מנתח ומתעמק בתנ"ך, מנקודת מבטו ומזווית ראייתו של המחבר. הוא אינו אדם דתי, כך הוא מעיד על עצמו, אך בשלב מסוים של חייו החל לקרוא בתנ"ך ולהעמיק בו, לא מזווית ראייה של ילד אלא מזווית ראייה של מבוגר, והבין שיש כל כך הרבה מה לקרוא בו, להבין את הכתוב בו, להבין ממנו... הוא מספר כיצד התלהב מאוד מהדברים שגילה על הספר הזה, שמלווה את כולנו אך לא באמת מוכר לנו, ולאורך הספר הוא מספק דוגמאות מהספר הקדוש, ומשליך מהן על חיינו – ולהיפך: מסביר דברים שקורים בחיינו באמצעות סיפורים או קטעים מהתנ"ך. כך הוא מגבש ספר אשר מנתח את התנ"ך ומתעמק בו, אך לא בסגנון 'ניתוח פרשת השבוע' אלא בצורה סדורה פחות וחופשית יותר.

כתב היד כתוב בצורה יפה. הוא מאפשר לקוראים לעבור מעין מסע שעבר הכותב בעצמו – מסע שהחל בדף הראשון שפתח של התנ"ך, וממשיך כנראה עד היום. הכותב משתף את הקוראים בתמורות שעבר מאז שפתח את הספר וקרא בו ברצינות, ומלמד אותם: מלמד מה התנ"ך נותן לנו, מלמד אילו מסרים יש בו, מלמד על מה שהוא יכול להגיד על חיינו היום ועוד ועוד. הכתיבה שלו טובה, נעימה לקריאה, סיפורית מאוד, כזו אשר מסתכלת לקורא בגובה העיניים, ובמקביל גם מאפשרת לו 'להתחבר' לסיפור התנ"כי דרך שפת היום־יום שלנו, העכשווית. אפשר לחוש בהתלהבות של הכותב ובהנאה שהוא שואב מקריאת התנ"ך ומחקירתו. אציין שלדעתי הטקסט זקוק לסידור ולליטוש, שכן כפי שהוא כתוב נכון לעכשיו, קצת קשה יותר לקרוא אותו מאשר אם יאורגן ויסודר כראוי. "

                                                                                                                                                                                                                    - מחלקת לקטורה, ספרי ניב

                                                                                                                                                                                                                                           כו בשבט התשפד

קדימון

אוקטובר 22', ממש לפני שנתיים. במהלך השנה השנייה למגוריו בחו"ל וכמעט שלוש שנים מאז סרט הקורונה, בגיל 35 תומר הרגיש נִיצוֹץ והחליט שהגיעה השעה לֶאֱסֹף את תובנות חייו המעניינות והמועילות לכל אדם והעולם, לכדי מסמך דיגיטלי, שיהפוך להיות ספרו הראשון, על הַחַיִּים שלנו היום, אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹה הַיּוֹם כֻּלָּנוּ חַיִּים.
 

באותה התקופה, שמחת תורה התשפג, בזמן שחיפש פודקאסט מעניין להעביר את הנסיעות לעבודה וממנה, תומר מצא את הסכת "929 תנ"ך ביחד הפרק היומי" בספוטיפיי מאת הרב בני לאו. למרות שאיננו דתי בכלל, תומר התרגש מההזדמנות ללמוד את התנך שלו סוף סוף כמו שצריך (שכן לא באמת לימדו את זה בבית הספר), ובמיוחד מהזדמנות ללמוד ולהתאמן ולחזק ולקבע את שורשי שפת האם שלו- השפה העברית היא לשון הקודש.

הספר הזה נכתב במהלך שנת 2023, היא השנה ה-75 לעצמאות מדינת ישראל. זווית ראייה ("זוית ראיה אם מרגישים חדים"*) יצא בסוף 9 פרקים, 60009 מילים, קנה עמודים (6x9"), רנז פסקאות, ואיור אחד המופיע בכריכה: זווית המיתר, ראיית האישון, וכיוון החץ-​ מראה בבירור כיוון טוב, טוב "בריא, בטוח מחייה ומטיב, ונוגע"**.


15.10.24 | יג בתשרי התשפ"ה
375 ימים למלחמה

*פסקה קפט 'משפט ופסוק' שורה 9/12, סיום פרק 7 עמוד 119.

**פסקה נח 'קודם כל' שורה 28/31, סיום פרק 3 עמוד 45.

שאלות ותשובות:

שאלה:
אוסמן, מצד אחד אתה כותב שזה ספר שמתאים לחרדים חילונים דתיים כאחד, אבל מצד שני כל הספר מתבסס על התנך ועל רבנים יהודים ויש לו ריח דתי קצת. זה ספר עיון או מדריך ליהודי המתחזק?
                                                                                                                                                                 אריאל. 23.7.2024
                                                                                                                                                                 על הכתוב: בתקציר שורה 5.
תשובה:
אז לא בדיוק כתבתי שזה ספר "שמתאים לחרדים, חילונים דתיים כאחד".. בתקציר בגב הספר כתוב "ניסיתי לכתוב כך שכולם יתאמצו להבין במידה דומה, בין אם חרדי שגדל בלי טֵלֵוִיזְיָה, חילוני ששכח איך קוֹרְאִים, והמיקוד הוא בין הדור השלישי לרביעי"- להקמת המדינה והשואה
ציירתי ספקטרום כללי בין שני קצוותינו היהודים, דוברי העברית כאן ועכשיו: מצד אחד חילוני שלא מבין "מה הסיפור של ישראל", ומהצד השני חרדי שלא גדל כמונו על סרטים משני תודעה, אבל מאמין במשיח ומחכה מאד לביאתו. דומה לפתיחת 'ידיעה' של שוטי הנבואה "איש צעיר מהרצליה" מול "חרדים מבני ברק"), קורא לחיבור, "לאחוות אחים בלב שמח", בדרך הישר, בעברית ישראלית.
 
הספר מסתמך בגאון על רבנים חכמים אורתודוכסים כפי שספר מדעי מסתמך על טובי המדענים שחקרו את הנושא. ראה 70 דרשות שזורות בעמוד הראשון והשני של הספר. ראה בסיס יציב. ואת מאחל לנו לכולנו שנתחזק חזק בשורשים, ושנסתמך על חוש הריח להבדיל בין טוב ורע. 

איך לומדים תורה?

ראו סרטון מטה, החל מדקה 3:10. הפודקאסט מבית 929- קריאה יומית בתנך "בעיניים חדשות", 929 פרקים. שָׁם תוכלו להאזין לכל פרקי התנך בקריינות רהוטה, לשמוע תקציר לכל פרק, ולסיום מספר פרשנויות לכל פרק. כעשרים דק האזנה ליום, ויש לשלב בחלק אחר של היום כעשרים דק קריאת שינון. לראשונה בהיסטוריה אפשר ללמוד תורה דרך שמיעה, בצורה סיסטמתית- לשמוע את קריינות המקרא, את התקציר הענייני לכל פרק, ובנוסף לשמוע פרשנות מגוונת על הפרק מרבנים ההולכים אתך לאורך כל הדרך, כמדריכי טיולים (כיום עד תהילים). תוך כמה שבועות אתם דוברי עברית מקראית בָּדוּק. 

פסקה יב 'רואים הבלחה' 15 פרק 1

רואים הבלחה של שבריר, חלק ממשהו גדול מְאֹד מְאֹד, ולאט לאט מרחיבים את היריעה. רואים שיש מֵעֵבֶר, יש "משהו", וככל הנראה יש שם משהו, מעבר לתפישת עולמנו. השאלה העומדת בעינה, האם יש שם משהו שקשור אלינו, האם יש בנו משהו עם מה שמעבר, כעובר המהרהר בבטן אימו. האם הכל סתם מקריות, או שמא "כח עליון", תכנית קוסמית, אלוהית, טבעית. האם היקום מתקשר איתנו, סימולציה, חייזרים, גחליליות, הזייה של סנופקין. האם יש בכלל הכל, ואולי אין בְּעֶצֶם כלום, מה אני יודע. נראה שהכל קשור, הכל יחסי, והכל יכול להיות, אלוהים גדול. אז איך יודעים את מה שיודעים, ואת מה שלא. מאיר אריאל שר בירוקות "אז עד איפה אתה יודע, עד היכן אתה מבין, עד לאן אתה רואה- משם אתה מאמין". רוצה לומר (בשיר השלישי באלבום השלישי בבית השלישי), ידיעה היא תמיד עד גבול מסוים- ומשם אתה מאמין. כלומר בתוך כל ידיעה יש תמיד חוסר וודאות. זה נכון למדען המאיץ במחשב ונכון לכל אחד מאיתנו- אין אמת אחת ויחידה, יש סִפּוּרִים. אין יודע הכל, יש שיטת מדידה, הנחות עבודה, פירוש המציאות, סובייקטיביות התפישה. להאמין בידיעה, לדעת בוודאות שמה שאני יודע זה תמיד לִכְאוֹרָה, למראית תפישת העין, ויתר החושים, בזכרון. לדעת את גבול הוודאות על-מנת לסמוך, לקבל החלטה.

bottom of page